אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אגף המודיעין ובית הספר לקצינים של צה"ל

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אגף המודיעין ובית הספר לקצינים של צה"ל

אגף המודיעין vs. בית הספר לקצינים של צה"ל

אגף המודיעין (בראשי תיבות: אמ"ן) של צה"ל הוא חלק מקהילת המודיעין הישראלית, האחראי על איסוף וניתוח מודיעין צבאי. רחבת המסדרים בבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מבנה הבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית צוערים בבסיס בעת הקמתו, 1968. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית בית הספר לקצינים של צה"ל על שם חיים לסקוב (בה"ד 1) הוא בסיס ההדרכה המרכזי להכשרת קצינים בצה"ל, אשר בו מתבצעות רוב ההכשרות של קציני וקצינות צה"ל, למעט טייסים, חובלים וקציני סייבר.

דמיון בין אגף המודיעין ובית הספר לקצינים של צה"ל

אגף המודיעין ובית הספר לקצינים של צה"ל יש להם 23 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מעריב, משרד הביטחון, מלחמת ששת הימים, מלחמת לבנון השנייה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה, מלחמות ישראל, ארצות הברית, אהרון חליוה, נספח צבאי, סגן הרמטכ"ל, עוטף עזה, פיקוד העורף, פיקוד הצפון, פיקוד הדרום, צה"ל, קצין, ראש המטה הכללי, שנות ה-90 של המאה ה-20, חיל המודיעין, גלי צה"ל, ידיעות ספרים.

מעריב

מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.

אגף המודיעין ומעריב · בית הספר לקצינים של צה"ל ומעריב · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

אגף המודיעין ומשרד הביטחון · בית הספר לקצינים של צה"ל ומשרד הביטחון · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

אגף המודיעין ומלחמת ששת הימים · בית הספר לקצינים של צה"ל ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת לבנון השנייה

אות מלחמת לבנון השנייה שהוענק לחיילי צה"ל ששירתו בעת התרחשותה מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל.

אגף המודיעין ומלחמת לבנון השנייה · בית הספר לקצינים של צה"ל ומלחמת לבנון השנייה · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

אגף המודיעין ומלחמת חרבות ברזל · בית הספר לקצינים של צה"ל ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

אגף המודיעין ומלחמת יום הכיפורים · בית הספר לקצינים של צה"ל ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מלחמה

חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה. מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.

אגף המודיעין ומלחמה · בית הספר לקצינים של צה"ל ומלחמה · ראה עוד »

מלחמות ישראל

מיום הקמתה, נלחמה מדינת ישראל בתשע מלחמות, עברה שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות.

אגף המודיעין ומלחמות ישראל · בית הספר לקצינים של צה"ל ומלחמות ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

אגף המודיעין וארצות הברית · ארצות הברית ובית הספר לקצינים של צה"ל · ראה עוד »

אהרון חליוה

אהרון חליוה בטקס זיכרון לחללי חיל הרפואה בחיפה, 2016 אהרן חליוה (משמאל) ואלעזר שטרן בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, יולי 2007 דייוויד פרידמן ואלי שרביט על סיפון הג'ורג' ה' ו' בוש (CVN-77), יולי 2017 אהרון חליוה בערב השקה לתוכנית "מקצוע לחיים", מרץ 2018 אהרון חליוה (נולד ב-12 באוקטובר 1967) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, המשמש ראש אגף המודיעין.

אגף המודיעין ואהרון חליוה · אהרון חליוה ובית הספר לקצינים של צה"ל · ראה עוד »

נספח צבאי

קבוצת נספחים צבאיים מבקרת אצל ראש הממשלה דוד בן-גוריון בביתו בשדה בוקר כנס נספחים צבאיים המשרתים בישראל בבסיס חצור, 2020 נספח צבאי הוא דיפלומט המתמחה בנושאים צבאיים.

אגף המודיעין ונספח צבאי · בית הספר לקצינים של צה"ל ונספח צבאי · ראה עוד »

סגן הרמטכ"ל

#הפניה סגן ראש המטה הכללי.

אגף המודיעין וסגן הרמטכ"ל · בית הספר לקצינים של צה"ל וסגן הרמטכ"ל · ראה עוד »

עוטף עזה

מפת עוטף עזה המציגה את טווחי הרקטות מהרצועה עוטף עזה הוא אזור במדינת ישראל בחלקו הדרומי של מישור החוף הדרומי ובחלקו המערבי של הנגב המערבי, בתחומי המועצות האזוריות מרחבים, חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול.

אגף המודיעין ועוטף עזה · בית הספר לקצינים של צה"ל ועוטף עזה · ראה עוד »

פיקוד העורף

תג פיקוד העורף התג הישן (צבעני) של פיקוד העורף דגל פיקוד העורף דגל החיל של פיקוד העורף יחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010) בלתי קונבנציונלי משאית המיועדת לטיהור אב"כ של פיקוד העורף לוחמי חטיבת החילוץ וההצלה מדגימים חילוץ בתערוכת "צה"ל שלנו". פיקוד העורף (בר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992, ועוסק בהגנה אזרחית.

אגף המודיעין ופיקוד העורף · בית הספר לקצינים של צה"ל ופיקוד העורף · ראה עוד »

פיקוד הצפון

פיקוד הצפון (בר"ת: פָּצָ"ן) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל.

אגף המודיעין ופיקוד הצפון · בית הספר לקצינים של צה"ל ופיקוד הצפון · ראה עוד »

פיקוד הדרום

פיקוד הדרום (בר"ת: פָּדָ"ם) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל.

אגף המודיעין ופיקוד הדרום · בית הספר לקצינים של צה"ל ופיקוד הדרום · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

אגף המודיעין וצה"ל · בית הספר לקצינים של צה"ל וצה"ל · ראה עוד »

קצין

דרגות בטקס סיום קורס קצינים קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין).

אגף המודיעין וקצין · בית הספר לקצינים של צה"ל וקצין · ראה עוד »

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

אגף המודיעין וראש המטה הכללי · בית הספר לקצינים של צה"ל וראש המטה הכללי · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

אגף המודיעין ושנות ה-90 של המאה ה-20 · בית הספר לקצינים של צה"ל ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

חיל המודיעין

חיל המודיעין (בראשי תיבות: חמ"ן) בצה"ל הוא גוף המטה של אגף המודיעין (אמ"ן).

אגף המודיעין וחיל המודיעין · בית הספר לקצינים של צה"ל וחיל המודיעין · ראה עוד »

גלי צה"ל

לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 1950–1958 חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.

אגף המודיעין וגלי צה"ל · בית הספר לקצינים של צה"ל וגלי צה"ל · ראה עוד »

ידיעות ספרים

ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

אגף המודיעין וידיעות ספרים · בית הספר לקצינים של צה"ל וידיעות ספרים · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אגף המודיעין ובית הספר לקצינים של צה"ל

יש אגף המודיעין 307 יחסים. יש אגף המודיעין 315. כפי שיש להם במשותף 23, מדד הדמיון הוא = 23 / (307 + 315).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אגף המודיעין ובית הספר לקצינים של צה"ל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: